קצבת זקנה למיליונרים: 45 מיליארד ש"ח בשנה שמגיעים לעשירים

בנימין נתניהו, שרי אריסון ורמי לוי חולקים מאפיין אחד בלתי צפוי עם השומר המבוגר בכניסה לקניון: כולם מקבלים מדי חודש, לחשבון הבנק שלהם, קצבת זקנה של כאלפיים שקל לפחות מכספי הביטוח הלאומי. כך גם כל עשיר אחר בישראל שחצה את גיל הזכאות המוחלט, 70, ללא כל קשר לנכסיו או להכנסותיו.

הסכום המצטבר שמשלמת המדינה לכלל מקבלי קצבת האזרח הוותיק עומד על 45 מיליארד שקל בשנה, ולפי נתוני הביטוח הלאומי זינק בעשרה מיליארד שקל בחמש השנים האחרונות בלבד. ההוצאה ממשיכה לגדול עם הזדקנות האוכלוסייה, ואף אחד עד כה לא שינה את הכלל הבסיסי: מגיל 70, כסף זורם לחשבון ללא שאלות.

הנתון שמחדד את הפרדוקס: רק כ-18% ממקבלי קצבת הזקנה זכאים גם להשלמת הכנסה, התוספת שמיועדת לקשישים שאין להם כל מקור קיום אחר. כלומר, יותר מ-80% מהמקבלים אינם מוגדרים ברשת הביטחון הצרה. כל שקל שנכנס לחשבון המיליונרים הוא שקל שאינו מגדיל את הקצבה לקשיש שמתקשה לשלם חשבון חשמל.

הצעת הביטול הגורפת, שרשת הביטחון תינתן אך ורק למי שנזקק, פשוטה להסבר אך מסוכנת בביצוע. גמלאי עם פנסיה חודשית של 8,000-10,000 שקל אינו מיליונר, אך גם אינו עני. ביטול פתאומי של קצבתו יפגע בדיוק במעמד הביניים שחסך כל חייו, ולא רק בחנווני שהפך למיליארדר.

שלוש גישות חלופיות עולות בדיון המקצועי. הגישה הפשוטה ביותר היא מיסוי הקצבה דרך מס הכנסה: מי שמרוויח הרבה כבר נמצא במדרגות מס גבוהות, ולכן הקצבה מוחזרת בפועל לקופה הציבורית מבלי לפגוע בזכאות הפורמלית ומבלי שהמבוגר הזכאי יידרש להוכיח דבר. הגישה השנייה היא לצמצם אך ורק את תוספת השלמת ההכנסה לפי מבחן הכנסות מחמיר יותר, ולא לגעת בקצבה הבסיסית. הגישה השלישית היא קביעת תקרת הכנסה כוללת שמעליה הקצבה יורדת בהדרגה, מנגנון שמוכר ממערכות מס ומאפשר מעבר חלק.

לכל גישה מחיר נסתר. מבחן הכנסות מקיף מחייב מנגנון בירוקרטי כבד ויוצר סיכון אמיתי: קשישים עניים שיירתעו מלהגיש תביעה בשל מורכבות ההליך. תוצאה כזאת תהיה הגרועה מכל, שיטה שפוגעת בדיוק במי שנועדה לסייע לו. מיסוי הקצבה פשוט יותר מבחינה מנהלית, אך מגדיל את נטל המס על גמלאים עם פנסיות בינוניות שלא תמיד מיוצגים בלובי הפנסיוני.

כל שנה שחולפת ללא רפורמה מוסיפה כמיליארדים לפערי ההקצאה. הכסף הזה יכול לממן תוספת קצבה לעניי הקשישים, ייצוב ארוך-טווח של הביטוח הלאומי, או שדרוג מענה הסיעוד. השאלה שנותרת על שולחן מקבלי ההחלטות היא לא אם לשנות, אלא איזה כלי כירורגי להפעיל כדי לא לפגוע בחוסך הממוצע שנמצא בדיוק באמצע.