אינטל מגדילה שליטה במפעל באירלנד: המניה זינקה 14%

14.2 מיליארד דולר, מימון חלקי ב-6.5 מיליארד בחוב חדש, ועסקה שהופכת את אינטל לבעלים מלא של מפעל Fab 34 בלייקסליפ, אירלנד. רכישת 49% שהיו בידי Apollo Global Management שלחה ב-6 באפריל גל חיובי לשוק, והמניה סגרה את יום המסחר עם זינוק של 14%.

זה לא עסקה רגילה, אלא היפוך חד. בשנת 2024, בעיצומו של משבר פיננסי, מכרה אינטל את אותה חלקה ל-Apollo תמורת 11.2 מיליארד דולר כדי לגייס מזומן. כעת היא קונה אותה בחזרה בפרמיה של 3 מיליארד דולר. מנהל הכספים דיוויד זינסנר הסביר: "ההסכם מ-2024 היה המבנה הנכון בזמן הנכון וסיפק לנו גמישות משמעותית, שאפשרה לנו להאיץ יוזמות קריטיות." ההיפוך הזה, בפחות משנתיים, הוא הצהרה ישירה שהתמונה הפיננסית השתנתה לבלי הכר.

Fab 34 הוא לא מפעל שבבים רגיל. זהו המפעל המתקדם ביותר באירופה, המפעיל ליתוגרפיה EUV בנפח ייצור גבוה, השיטה ההכרחית לצומתי תהליך מתקדמים. כיום הוא מייצר מעבדי Core Ultra ו-Xeon 6 בצומתי Intel 4 ו-Intel 3: שבבים לשרתים ולמחשבים עסקיים, שניהם בלב תשתיות AI. השאלה האמיתית היא מה הלאה.

הימור ה-AI של אינטל בנוי בכמה שכבות. השכבה הפנימית: Fab 34 הוא הבסיס לפריסת צומתי 18A ו-14A, הדורות הבאים שמיועדים להתחרות ישירות ב-TSMC. השכבה השנייה, והמסוכנת יותר, תלויה בלקוחות חיצוניים. מודל ה-Foundry שאינטל מנסה לבנות מחייב חברות שלישיות לשלוח עיצובי שבבים לייצור בלייקסליפ. נכון לעכשיו אין לקוח עוגן בעל שם. בנקי ההשקעות מצפים להכרזה כזו בשלהי 2026, כשאינטל תוכל להציג PDK בשל ולבצע הדגמות ייצור ראשוניות. ללא לקוח כזה, שיעור ניצולת Fab 34 יישאר תלוי בייצור הפנימי בלבד.

מבחינת תשואת הון, החשבון לא פשוט. ההנהלה טוענת שהחיסכון מאי-חלוקת מרווחי Fab 34 עם Apollo יכסה את עלויות הריבית על החוב החדש, ושהעסקה תגדיל את הרווח למניה ב-2027. אם הנחות הניצולת מתממשות, זה הגיוני. אם לא, אינטל תישא עלויות CAPEX כבדות ללא הכנסות שיצדיקו אותן.

UBS ציין שאם אינטל תרכוש בחזרה גם את חלקו של Brookfield במפעלי אריזונה, מדובר בקטליסט גדול בהרבה לחברה. המהלך באירלנד הוא לפחות אישור שמצב המאזן שיפשר לאינטל לצאת ממצב הישרדות ולהתחיל לבצע. כעת נותר לבחון אם יהיו מי שיבואו לייצר במפעל.