עובדי הייטק נהנים מגמישות בעבודה מהבית: האם המדינה תאמץ את המודל?
כשאזעקה מופעלת, עובד הייטק ממשיך לעבוד מהסלון בשכר מלא. עובד המגזר הציבורי מוצא את עצמו בחל"ת. הנה מה שניתן לשנות.
כשאזעקה מופעלת בשעות העבודה, עובד הייטק פותח מחשב נייד בסלון וממשיך לעבוד בשכר מלא. עובד מגזר ציבורי או שכיר בעסק קטן עשוי למצוא את עצמו בחל"ת, ללא הכנסה ביום שממילא הוא הקשה ביותר. הפער הזה אינו מקרי, והוא נבנה לאורך שנים בלי שאיש נשאל על כך.
המודל שבנה ההייטק
ענף ההייטק הישראלי לא פיתח גמישות כמחווה חברתית. הוא עשה זאת מכיוון שבשוק תחרותי על כישרונות, לא הייתה לו ברירה. המודל שנבנה עומד על ארבעה עקרונות: בחירה אמיתית במיקום העבודה, מדידת עובדים לפי תפוקה ולא לפי נוכחות, תמיכה בהורים בזמן חירום, ופרוטוקול תקשורת מובנה שמאפשר לצוות לפעול גם כשהמשרד ריק.
כשבית ספר נסגר בגלל מצב ביטחוני, עובד הייטק לא צריך לבקש רשות מיוחדת. הוא עובד מהבית, הילד יושב בחדר שני, והמנהל בודק אם הושגו היעדים השבועיים ולא אם נחתמה כרטיסייה דיגיטלית. זה בדיוק הסיבה שהמגזר הצליח לשמר כוח עבודה גם בשנות המלחמה, בלי לפגוע בהכנסות העובדים.
מה קורה בשאר המשק
המגזר הציבורי מתחיל לזוז. נציב שירות המדינה הרחיב לאחרונה את האפשרות לעבוד מהבית גם לעובדים שאינם הורים, מהלך שנועד לשמר עובדים ולהתחרות במגזר הפרטי. בפועל, מדובר עדיין בהרשאה ולא בזכות, ויישומה אינו אחיד בין משרדים ממשלתיים שונים.
בעסקים קטנים ובינוניים, שמעסיקים את רוב השכירים בישראל, הגמישות תלויה ברצון הטוב של מעסיק בודד. לעצמאים, שמהווים יותר מ-10% מכוח העבודה, המצב חמור יותר: אין להם ביטוח הכנסה בזמן חירום, ובכל פעם שהעסק מושבת בגלל מצב ביטחוני, ההפסד יוצא ישירות מכיסם.
טבלת כללי המשחק: שלוש סיטואציות
| מאפיין | הייטק | עסק פרטי/קטן | מגזר ציבורי |
|---|---|---|---|
| שכר בחירום | מלא, ללא תנאים | תלוי מעסיק, לעיתים חל"ת | חלקי, מותנה בהסכמים |
| בחירה במיקום | אמיתית ויומיומית | נדירה, בהיתר מיוחד | מוגבלת ומוגדרת |
| מדידת עובדים | תפוקה ויעדים | שעות נוכחות | שעות נוכחות ונהלים |
| תמיכת הורים בחירום | גמישה ומיידית | אין מדיניות אחידה | מותנית בהסכם קיבוצי |
| פרוטוקול חירום | מובנה ומוכן מראש | אד-הוק | הנחיות מהנהלה בדיעבד |
צ'ק-ליסט למעסיקים: ניתן ליישם כבר עכשיו
1. להגדיר מדדי תפוקה לכל תפקיד ולכתוב אותם בכתב, כדי שגמישות במיקום לא תיתפס כוויתור על פרודוקטיביות.
2. לנסח מדיניות חירום ברורה: מה קורה כשיש אזעקה, כשבית הספר סגור, וכשמצב ביטחוני מונע נסיעה למשרד.
3. לאפשר ניסוי של יום עבודה מהבית בשבוע, לבדוק תפוקה במדדים אובייקטיביים ולהחליט בהתאם לתוצאות.
4. להכשיר מנהלים לנהל לפי תוצאות ולא לפי נוכחות פיזית.
5. לוודא שכל עובד יודע בדיוק מה הציפיות ממנו, מאיפה שלא יעבוד.
צ'ק-ליסט לממשלה: מה דורש התערבות מדינה
1. לחוקק זכות לגמישות בעבודה לשכירים בתפקידים שניתנים לביצוע מרחוק, בדומה לחקיקה שנעשתה בפורטוגל ובמדינות אירופה נוספות.
2. להרחיב את רשת הביטחון לעצמאים: ביטוח הכנסה שמופעל אוטומטית בזמן חירום לאומי מוכרז.
3. לאחד את ההסכמים הקיבוציים במגזר הציבורי כך שיכללו פרוטוקול עבודה מרחוק מובנה לתרחישי חירום.
4. לממן הכשרות למנהלים בעסקים קטנים ובמגזר הציבורי בנושא ניהול צוותים מרחוק ומדידת תפוקה.
5. למפות ברמה לאומית אילו תפקידים ניתנים לביצוע מרחוק ולהפוך את המיפוי הזה לבסיס למדיניות מפורטת.
הפער בין עובד הייטק לשאר המשק לא נסגר בהכרזות. הוא נסגר כשמדדי תפוקה מחליפים שעוני נוכחות, כשחוק מגן על הגמישות, וכשרשת הביטחון מגיעה גם למי שלא עובד בחברת יוניקורן.
יודעים משהו שפספסנו? יש לכם תיקון או מידע נוסף?
שלחו טיפ
