עדכוני סימון ללא גלוטן: תקנים, רף 20 חלקים למיליון

בפועל, בישראל סימון "ללא גלוטן" הוא סימון רשות, אך לצד זאת מופיעים ניסוחים המצביעים על דרישות קפדניות. במסמך אחד נכתב: "ראשית — המוצר חייב להכיל פחות מ‑20 חלקים למיליון (PPM)", בעוד שבעת שימוש בנוסח התקנות מופיעות דרישות שאינן מאפשרות נוכחות גלוטן בשיעור כלשהו.

המסגרת החוקית המוזכרת כוללת את "תקנות בריאות הציבור (מזון) סימון גלוטן, (התשנ"ו-1996)" ואת "תנאי ייצור נאותים (התשנ"ג -1993)". בתקנות נקבע כי "בתקנות מפורטים התנאים שבהם אפשר לסמן מזון במלים 'ללא גלוטן': הוא איננו מכיל גלוטן בשיעור כלשהו, הוא יוצר בתנאי ייצור נאותים כפי שה ם מוגדרים בתקנות בריאות הציבור (מזון) (תנאי ייצור נאותים, (התשנ"ג -1993), וננקטו הצעדים הדרושים כדי להבטיח שהוא לא זוהם בגלוטן."

הליך האישור שנקבע בפועל מבליט אחריות יצרן ובדיקה משרדית בעיקר על מסמכי מקור. אם יצרן מבקש לסמן מוצר מזון בסימון "ללא גלוטן", "המהנדס המחוזי של משרד הבריאות בודק אם רכיבי המוצר אינם כוללים גלוטן בהתבסס על רשימת הרכיבים שמעביר לו היצרן." בנוסף דורשים היצרנים להוכיח "שיש לו פס ייצור נפרד למוצרים בלי גלוטן וכי הוא עומד בתנאים לקבלת סמל תנאי ייצור נאותים." מנגד, המנגנון הממשלתי מוגבל: "משרד הבריאות איננו עורך בדיקה של מוצר המזון ורכיביו, ואף איננו מקיים רישום של המוצרים בעלי אישור לסימון 'ללא גלוטן'."

הבחינה המעשית של שווקי מוצרים גם כוללת נתונים היסטוריים על ייבוא: "אשר למוצרים מיובאים, המשרד אישר ייבוא של כ-60 מוצרים ללא גלוטן בשנת 2009." ואולם לא נמסרו פרטים על סוגי המוצרים או התפוצה בשוק המקומי.

הנושא של זיהום צולב מטופל בהבחנה נפרדת. "התקנות אינן עוסקות בסימון גלוטן שנוכחותו במזון איננה מכוונת (זיהום צולב), שנוהגים לסמנו בסימון זהיר '– עלול להכיל גלוטן'." לפי עמדת ארגון המייצג חולי הצליאק, "חולי הצליאק ובני משפחותיהם נמנעים מלצרוך מוצרים המסומנים בסימון כזה." המסמך גם קובע הערכה ביקורתית על נוסח התקנות: "התקנות בנוסחן הנוכחי מצמצמות את מגוון המזונות שחולי צליאק יכולים לצרוך בבטחה, מאפשרות ליצרני המזון לסמן מוצרים בסימון זהיר משיקולים משפטיים ואינן מחייבות אותם לנקוט צעדים כדי למנוע זיהום כזה ולאמת או לשלול את נוכחותו."

ממד השיווק מוסיף רובד פרקטי לחוויית הצרכן: "מוצר ללא גלוטן הוא לא אוטומטית בריא יותר ולא יפחית קלוריות מגופכם, הוא פשוט מוצר שאין בו גלוטן." ההשוואה ההומוריסטית ממחישה את עוצמת השימוש התדמיתי בתוויות: "רוצים להצחיק אדם שמבין בתזונה? הביאו לו בקבוק מים קנוי עם הכיתוב 'ללא כולסטרול'."

הצטברות העובדות מצביעה על מתיחות בין נוסח תקנות שחותר לאפס סובלנות לבין יישום מעשי שמזכיר סף של פחות מ‑20 חלקים למיליון. המתח הזה משפיע על חולי צליאק, על מדיניות היצרנים ועל אמון הצרכן; עד לקבלת הבהרה רשמית של שירות המזון הארצי לגבי הגדרות, נהלי בדיקה ורישום מוצרים, המשמעות המעשית תישאר תלויה בפרקטיקות של יצרנים ומהנדסי מחוז.