פנסיה תקציבית ושכר 48,700 ש"ח: ההטבות המלאות של חברי כנסת

השכר: 48,700 שקל ברוטו, בלי להסביר לאף אחד

שכר היסוד של חבר כנסת עומד כיום על כ-48,700 שקלים ברוטו בחודש. אחרי מס הכנסה, הפרשות פנסיה וביטוח לאומי, מגיעה המשכורת נטו לכ-22,000 שקל בחודש — שכר שמרבית הישראלים לא מגיעים אליו בפועל.

שכר חברי הכנסת אינו נקבע בהחלטה נקודתית, אלא מוסדר באמצעות מנגנון הצמדה המעוגן בהחלטות קודמות ובחקיקה. אחת לתקופה מתבצע עדכון בהתאם למדדים כלכליים ולשכר הממוצע במשק, אלא אם הכנסת מחליטה במפורש לבלום אותו. כך, למשל, בתחילת 2024 התקבלה החלטה שלא לעדכן את שכר הח"כים, על רקע המצב הביטחוני והכלכלי.

בהתאם למדרג הקבוע, עודכן גם שכרם של נושאי תפקידים בכירים בכנסת, בהם יושב ראש הכנסת, יושב ראש האופוזיציה, סגני יושב ראש ויושבי ראש ועדות. כלומר, הסכום של 48,700 שקל הוא רק נקודת הפתיחה.

הפנסיה: מה שהיה ומה שנשאר

הנושא שמעורר את רוב הזעם הציבורי הוא הפנסיה. פעם הייתה פנסיה תקציבית, ועל כל שנת כהונה קיבל חבר כנסת ארבעה אחוזים מהשכר האחרון. כיום ח"כים מבוטחים בפנסיה צוברת, ואינם זכאים לפנסיה תקציבית מהכנסת.

עד לשנת 1999 זכו חברי הכנסת לפנסיה תקציבית. מאז, ההפרשות של חברי הכנסת לקרן פנסיה מתבצעות באופן הדומה לזה של רוב השכירים במשק הישראלי, לפי עקרון הפנסיה הצוברת, בהתאם לשכרם החודשי.

אבל "כמו שאר השכירים" זה לא לגמרי מדויק. כפיצוי, ובהחלטה שהתקבלה בכנסת בפברואר 2017, הגדילו את ההפרשות לפנסיה של חברי הכנסת מ-18.33 אחוזים ל-22.83 אחוזים, בדומה להפרשות שרים וסגני שרים המבוטחים בפנסיה צוברת. ממשכורת בסיס של 48,700 שקל, מדובר בהפרשות של יותר מ-11,000 שקל לחודש לצורכי פנסיה בלבד.

3 יועצים, לשכה ותקציב שנתי

לצורך מילוי תפקידו כחבר הכנסת, מממנת הכנסת בעבור כל חבר הכנסת העסקת שלושה יועצים פרלמנטריים. יושבי ראש ועדות זכאים לארבעה יועצים פרלמנטריים.

היועץ הפרלמנטרי הוא עובדו של חבר הכנסת ולא של הכנסת, והוא חב לחבר הכנסת ולו בלבד חובת נאמנות. היועץ הפרלמנטרי ייבחר על ידי חבר הכנסת לפי שיקול דעתו, וחבר הכנסת הוא שיקבע את מועד תחילת עבודתו וסיומה ואת המטלות שיבצע.

מעבר ליועצים, כל חבר כנסת זכאי לתקציב שנתי לפעילות פרלמנטרית בסך 110,795 שקלים בשנת 2026. תקציב זה מיועד לכיסוי הוצאות שוטפות, לשכה פרלמנטרית, ציוד ועוד.

הרכב, הלינה וההטבות הנלוות

כל חבר כנסת מקבל רכב ליסינג צמוד. החזר הוצאות הנסיעה נע בין 2,053 ל-2,851 שקל בחודש, בהתאם למרחק מגוריו של חבר הכנסת מירושלים.

מרגע ההשבעה נהנה כל חבר כנסת משכר חודשי, לשכה מהודרת של שני חדרים עם שירותים ומקלחת בכנסת, רכב ליסינג צמוד, שני עוזרים פרלמנטרים, פנסיה, פיצויי פרישה, גמל, השתלמות, טיסות לחו"ל, שני עיתונים, ניידים, טאבלטים, טלוויזיה בלשכה ולינה בבתי מלון בירושלים בימים שני ושלישי. הכול ממומן מכיסו של משלם המסים.

לזה מתווספות הפרשות לקרן השתלמות בשיעור של 7.5% מהשכר, דמי הבראה לפי צו ההרחבה, ושי לחג בסכום שנתי של 1,100 שקלים.

מה עולה כל הסיפור הזה

עלות לשכת חבר כנסת מגיעה לכ-2 מיליון שקל בשנה. כשמכפילים את זה ב-120 חברי כנסת, מדובר בסכום עצום שנשאב מהתקציב מדי שנה.

הסערה הציבורית מתרחשת על רקע מתמשך של עליות מחירים, שחיקה בשכר הריאלי וקיפאון בשכר במגזרים רבים במשק. במקביל, בכנסת מתנהלים מהלכים לשינוי מנגנון קביעת שכר נושאי משרה בכירים, מה שמגביר את הרגישות הציבורית לכל עדכון בשכרם של נבחרי הציבור.

לתמונה יש גם צד שני: על חברי הכנסת חלות הגבלות, הקבועות בחוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם. סעיף 13א קובע כי "חבר הכנסת לא יעסוק בכל עסק או בכל עיסוק נוסף, למעט עיסוק בהתנדבות וללא תמורה". כלומר, תיאורטית, חבר כנסת אמור לחיות מהמשכורת הזו ומה שהיא כוללת בלבד. אם נעיף מבט בינלאומי, שכר חברי הכנסת גבוה יחסית לשאר חברי פרלמנט בעולם, מעל ל-10,000 דולרים לחודש.

ועדיין, הפער בין חיי הרווחה של המשכן לבין הציבור שמממן אותם ממשיך לבעור. קבוצה מצומצמת של בכירים בשירות הציבור, ובהם שרים וחברי כנסת, נהנית מ"ביטוח רפואי תקציבי", כולל מימון תרופות מחוץ לסל, בדיקות, טיפולים, אשפוז סיעודי, ביקורים אצל רופאים פרטיים וניתוחים פרטיים, על חשבון תקציב המדינה, ועד אחרון ימיהם. וזה עוד לפני שמדברים על ח"כים לשעבר.