תכנון פרישה 2026: כך תמקסמו את הנטו עם שינויי המיסוי החדשים

רוב האנשים שמתקרבים לגיל פרישה יודעים שיש להם פנסיה, אבל מעטים מבינים עד כמה ההחלטות שמתקבלות ב-90 הימים הראשונים לאחר הפרישה יכולות לקבוע את הנטו החודשי שלהם לשאר חייהם. שנת 2026 מוסיפה לתמונה שכבה נוספת של מורכבות, ובמקביל, הזדמנות ממשית.

מה קורה השנה במיסוי הפנסיה

תיקון 190 לפקודת מס הכנסה, שנכנס לתוקף ב-2012, הכניס מנגנון מדורג להגדלת הפטור ממס על הקצבה המזכה. המנגנון הזה מגיע ב-2026 לאחד מנקודות הפסגה שלו: הפטור הנוסף עומד על 57.5% מתקרת הקצבה המזכה, מה שמתורגם ל-5,422 שקל פטורים בחודש. בתכנון נכון, המשמעות היא שחלק ניכר מהפנסיה החודשית של מי שפרש לאחרונה לא ייגע במדרגות המס כלל.

חשוב להבחין: הפטור הסטטוטורי המרבי שנקבע בסעיף 9א(ב) לפקודה עומד על 67% מתקרת הקצבה המזכה, אך הגעה לאחוז זה תלויה בתיקים אישיים, בהיסטוריה של מענקי פרישה שנמשכו בעבר, ובאופן שבו מממשים את הפטור. הנתון של 57.5% הוא הבסיס הכללי לשנת 2026, ומי שלא משך פיצויים פטורים לאורך שנות עבודתו עשוי להנות מפטור גבוה יותר.

סעיף 9א: ההחלטה שאי אפשר להחזיר

הפטור לא ניתן באופן אוטומטי. כדי לנצל אותו, יש להגיש לפקיד השומה טופס 161ד, שהוא בקשה לקיבוע זכויות לפי סעיף 9א לפקודת מס הכנסה. זהו הטופס המרכזי שבו קובעים איך לנצל את יתרת ההון הפטורה, ולאחר 90 יום מהגשתו ההחלטה הופכת סופית.

בטופס זה עומדות בפני הפורש שלוש אפשרויות עיקריות לניצול הפטור:

• פטור על הקצבה החודשית: הקטנת המס השוטף על הפנסיה, עד 5,422 ש"ח פטורים בחודש בשנת 2026.
• היוון קצבה: משיכת סכום חד פעמי מהחיסכון הפנסיוני בפטור ממס, עד תקרה של 976,005 ש"ח בשנת 2026.
• שילוב בין השניים: חלק מהפטור לקצבה החודשית, חלק להיוון.

ניצול הפטור על היוון מקטין את הפטור הזמין על הקצבה החודשית, ולהפך. זו לא שאלה שיש לה תשובה אחת נכונה: היא תלויה במצב הבריאותי, בהכנסות הצפויות, ובצרכי הנזילות.

נוסחת הקיזוז: הנקודה שרוב הפורשים מפספסים

אחד הגורמים שמשפיעים ביותר על גובה הפטור הסופי הוא משיכת פיצויים פטורים בעבר. סעיף 9א(ג) לפקודה מגדיר מנגנון שנקרא נוסחת הקיזוז: כל שקל שנמשך כמענק פרישה פטור ממס לאורך שנות העבודה מפחית את תקרת ההון הפטורה שעומדת לרשות הפורש.

מדובר בחישוב שמתחשב בפיצויים פטורים שנמשכו בעד שנות עבודה שקדמו לגיל הזכאות, עד לתקרה של 32 שנות עבודה. לכן, מי שעבד אצל כמה מעסיקים ומשך פיצויים פטורים בכל פרישה מעבודה צריך להביא תיעוד על כלל המשיכות הללו לתהליך קיבוע הזכויות.

שכירים ועצמאיים: שני מסלולים שונים

ההגעה לנקודת הפרישה שונה בתכלית בין שכירים לעצמאיים. שכיר שעבד אצל מעסיקים שהפקידו עבורו לקרן פנסיה או לביטוח מנהלים לאורך שנים מגיע לפרישה עם מסת חיסכון שנבנתה בחלקה ממקורות שלא שולם עליהם מס, וזו בדיוק הקצבה המזכה החייבת בבחינת פטור.

עצמאי שניהל את ההפקדות שלו בעצמו נמצא לעיתים בעמדה שונה: חלק מהכספים שהפקיד הם "תשלומים פטורים" שיצרו קצבה מוכרת, וזו פטורה ממס לחלוטין מלכתחילה, בלי צורך בקיבוע זכויות. אבל כדי לדעת אילו כספים נמצאים בכל קטגוריה, נדרשת עבודה יסודית יותר, שכן אין מעסיק שמנהל את הרישום.

המסלקה הפנסיונית: הצעד הראשון

לפני שמגישים טופס כלשהו, ולפני שיושבים עם יועץ פנסיוני, יש פעולה אחת שאי אפשר לוותר עליה: הפקת דוח מהמסלקה הפנסיונית. זהו המרשם המרכזי של כל הכספים שנצברו על שם אדם בכל הגופים הפנסיוניים, כולל קרנות פנסיה, קופות גמל וביטוחי מנהלים שאולי נשכחו לאורך הדרך.

הדוח חושף את התמונה המלאה: מה מסווג כקצבה מזכה, מה מוכרת, מה הסכומים הצבורים ובאיזו חברה. בלי המידע הזה, שום תכנון פרישה אמיתי לא יכול להתבצע.

טופס 161ד: שלבי הגשה בפועל

לאחר שמפיקים את הדוח מהמסלקה ומגבשים תמונה של כל הנכסים הפנסיוניים, הצעד הבא הוא לשבת עם מתכנן פרישה שיחשב את הניצול האופטימלי של הפטור. רק אחרי כן ממלאים את טופס 161ד ומגישים אותו לפקיד השומה.

בטופס מצהירים על:

הגשת הטופס פותחת חלון של 90 יום לשינוי ההחלטה. לאחר מכן, הבחירה נעולה. לכן, מי שמתקרב לגיל פרישה ורוצה לנצל את שיעורי הפטור של 2026 כדאי שיתחיל את התהליך מספיק מוקדם, ולא ברגע הפרישה בפועל.